פרץ נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, הגעתי בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעדותו של התובע מהימנה עליי ואני מייחס לה את מלוא המשקל.

ולכן על יסוד עדותו אני קובע כי הוא הכניס את המכשיר שלו לתיקון, כשהוא שוחח עם הפקידה שקיבלה ממנו את המכשיר לתיקון הוא אמר לה שיש לו הרבה תמונות במכשיר והוא מבקש לא לאפס אותו כך שהתמונות ילכו לאיבוד.

התובע הביע באופן חד משמעי את דעתו ואת בקשתו שהתמונות לא ימחקו ואף צויין בטופס שהומצא בקשר לתיקון זה, "אין אישור לאיפוס" וזה מדגיש גם בכתב את מה שאמר התובע בעל פה לפקידה שאין הוא רוצה שהתמונות ימחקו ולכן הוא אל רוצה שיעשה איפוס שיביא לאובדן התמונות.

הטופס השני שצורף לכתב ההגנה איננו טופס שהוצג בפני התובע. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה טופס ששם הלקוח "עיריית שדרות" ולא טרחה להגיש טופס שהוא על שמו, כך שמהימנים עלי דברי התובע שלא הוצג בפניו בכלל טופס כזה והטופס היחידי שהוא ראה הוא הטופס הראשון שצורף לכתב התביעה שהוא מיום 15.6.10 בשעה 11:55.

גם הטופס השני מאותו יום ואותה שעה, אך כמו שציינתי ששם הלקוח הוא עיריית שדרות ואין כל ספק שהלקוח איננו עיריית שדרות.

לאחר שהמכשיר הוחזר לתובע התברר לו שנמחקו כל התמונות, הוא פנה לנציג המחלקה לקבל הסבר מה קרה ונאמר לו שאיפסו את המכשיר ולכן אבדו כל התמונות.

הנתבע גם הלך למנהל וזה עשה בירור עם איש המחלקה הטכנית ואף גער בו על כך שחרף מה שהיה כתוב בטופס- גרם למחיקת התמונות.

אותו מנהל גם ערך דוח בו הוא ציין שהתובע הגיע אליו עם מכשירו לתיקון וביקש לא לבצע איפוס למכשיר כפתרון לבעיות שהציג לנציגה בשל העובדה שבמכשיר קיימים תמונות רבות של הילדה שלו, קטעי וידאו ומיילים. למרות הזהרות התובע, המכשיר יצא מהמעבדה כשהוא מאופס, כלומר המכשיר אופס חרף העובדה שהתובע ביקש מפורשות שלא יבוצע בו איפוס ואף הדבר נרשם אף בטופס התיקון.

יש להציע כי אותו מנהל הציע פיצוי בעקבות הנזק שנגרם לו, עקב אובדן התמונות של בתו.

אין כל ספק כי איש המחלקה הטכנית של הנתבעת שביצע את התיקון במכשיר של התובע התרשל. כתוצאה מרשלנותו אופס המכשיר וכתוצאה מאיפוס הלכו לאיבוד התמונות של התובע.

יש ממש בטענה שהתובע היה צריך לגבות את התמונות שלו בכל גיבוי אפשרי והוא לא עשה זאת, ובכך תרם לאובדן התמונות אך אין הדבר מנכה כהוא זה את רשלנות הנתבע שגרמה לאובדן התמונות ובגין כך זכאי לפיצוי תוך כדי התחשבות בכך שהוא לא ביצע גיבוי ובכך תרם לאובדן התמונות.

לכן בהתחשב ברשלנות התורמת של התובע אני קובע כי סכום הפיצוי יהיה 2,750 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 2,750 ₪ כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 250 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: